איך להבדיל בין מומחה לשרלטן?

מהארכיון נכתב ב 20214 אבל אני חושב שכיום המאמר הזה אפילו יותר חשוב.

כבר הרבה מאוד זמן מקוננת בי השאלה: איך אפשר להגדיר מי הוא באמת מומחה? בענפי תעסוקה המגובשים אל תוך גילדות – כמו רופאים, עורכי דין, רואי חשבון, פסיכולוגים וכדומה – אין בעיה להגדיר מי מומחה, שכן מומחיות נקבעת על פי מספר קריטריונים כמו קורסים, הכשרות אקדמיות, ותק תעסוקתי, דירוג עובדים, הצלחות קודמות, פרסום מאמרים ועוד. ניתן לקבוע בקלות מומחיות אינהרנטית של המקצוע, אבל עדיין, אם תצטרכו לשים את נפשכם בכפכם ולבחור ברופא שיטפל בכם, כנראה שתעשו מחקר ותמצאו "מומחה אמיתי", כזה שעולה מעל כולם.

העולם המודרני מורכב באופן מהותי, ותחומים וענפי תעסוקה חדשים צצים ללא הרף ועולים ויורדים במהירות האור. אחד התחומים הבולטים כיום, שממוסס את תפיסת המומחיות בצורתה הקלאסית, הוא כמובן עולם האינטרנט. גם עולם הייעוץ והקואוצ'ינג סובל מזילות השימוש במונח "מומחה". לכן עולה השאלה: איך ניתן להגדיר מיהו מומחה בעולמות מקצועיים משתנים, ובכאלו שהאקדמיה או הגילדה לא מהווים בהם בסיס הכשרתי?

למעשה, בראייה מפוכחת, בכל תחום שאותו נבחן לעומק נגלה שגם מומחים נופלים פעמים רבות. המומחה של היום יכול להיות כישלון מהדהד ביום המחרת, או סתם מי שעבר זמנו. אבל עדיין, בענפי הגילדות יותר קל לדעת מיהו מומחה ולהצביע על הסיבות שהפכו אותו לכזה. אז אם ברורה לנו הגדרת המומחיות בגילדות – למה קשה לנו לזהות מי מומחה בתחומים פחות מגובשים?

סרטון שרץ באינטרנט, שהמחיש מעבר לכל ספק את עליבותה של המומחיות המזדמנת, הוא קיצור של הרצאה אותה נתנה "מומחית לאבטחת מידע ולדארק נט":

מעבר למספר רב של טעויות שנפלו לה, ועצם ההרצאה שמתבססת על איזו הלצה אינטרנטית, גם הידע הכללי של ענב לוקה בחסר. אבל בכל זאת, הבחורה עלתה והרצתה מול אולם מלא, הרצאה שכבר רצה מספר פעמים במקומות אחרים ומכובדים, ואף אחד באולם לא מתח ביקורת ברורה או הפסיק את ההרצאה.

אם תצפו בסרטון תוכלו לראות שימוש במספר טכניקות שליטה בקהל (במודע או שלא) שעינב משתמשת בהן באופן עקבי:

• אמון עצמי מלא במומחיות שלה.
• עיקרון מורכבות הידיעה – היא חוזרת מספר רב של פעמים על המונחים "קשה להבין את זה", "זה מאוד מורכב", "זה ממש ממש מסובך להבנה", בעיקר כשהיא מגיעה לשלב שבו המידע שהיא מעבירה ממש לא מתיישב עם המציאות... "אנחנו בקושי מבינים את המימד הרביעי"... נשמע מפוצץ, רק שהמימד הרביעי הוא "זמן".
• דיבור בפסקנות מוחלטת, גם כשהיא לא עונה על השאלות שנשאלה ונותנת תשובה אחרת.
• סוג של זלזול במי שטוען משהו – היא שואלת: "האם מישהו יודע מהו סופר-קומפיוטינג?" ואדם בקהל משיב לה. שווה לראות את התגובה בדקה ה-3:20; הבאים בתור כבר לא ירצו להביע דעה.

כמי שעוסק כבר מעל לעשור בשיווק באינטרנט, לא פעם ולא פעמיים הוזמנו על מנת לחלץ חברות שהסתבכו עם "מומחה" זה או אחר. המשותף לכל אותם מומחים שפגשתי הוא שההתנהגות שלהם הייתה זהה להתנהגות של המרצה: הם דיברו בפסקנות מוחלטת, באינטונציה של ביטחון עצמי בכל שאלה גם אם לא ענו לעניין, ושימוש תדיר בתירוץ שהמידע או הפעילות מורכבים מאוד וקשים להבנה להדיוטות (טיעונים שהופנו גם כלפי, כשהואזמנתי כמומחה לבחינת כשירותם, למרות שהניסיון המקצועי שלי עולה על שלהם באופן משמעותי).

סוגיית המומחים חוזרת בעקביות מטרידה - אפילו התברר שאלון גל, אותו ה"קואוצ'ר הלאומי", למעשה חסר תואר פורמלי ממוסד אקדמי (בזמן כתיבת המאמר). אבל עדיין אין ספק שהוא מועסק כיועץ מומחה על ידי ארגונים רבים, ואף ניסה בעבר ליצור סטנדרטיזציה של קואוצ'רים. זאת אומרת, ערעור על האקדמיה כמכשירה מומחים. כמה שעות של קורס קואוצ'ינג יכשירו גם חסר השכלה אקדמית בתחומי מדעי ההתנהגות להיות קואוצ'ר. רק לשם השוואה: על מנת להיות פסיכולוג קליני צריך ללמוד כ-7 שנים ולעבוד במוסדות טיפוליים כעשר שנים (כאן יש כשלים אחרים, שזה לא המקום לציינם). חוקר שווקים צריך ללמוד 7 שנים ולהתמחות עוד 3–5 שנים עד שיזכה בתואר "מנהל מחקר".

אבל בכל זאת, אני אחזור על השאלה: מה הופך אדם להיות מומחה בתחומו? נכון שכבר כנראה קראתם את "תאוריית עשרת אלפים השעות", שיש בה היגיון מובנה, לפיו מי שעסק שמונה שעות ביום (לדוגמה 280 יום בשנה) יכול להיות תוך כ-4–6 שנים מומחה. אבל כולנו יודעים שזה לא נכון; הרי יש המון רופאים שעוסקים במקצוע כבר 30 שנה ולא הייתם נותנים להם לטפל בכם במצב קריטי מהותי.

אחרי חקירה הגעתי למספר מבחנים שמבהירים עבורי את מושג המומחיות באופן מוחלט. כלומר, אם הם מתקיימים, כנראה שמדובר במומחה בתחומו:

1. ניסיון מקצועי מצטבר של מעל ל-5 שנות עבודה – כנראה שצריך הרבה יותר.
2. התקדמות בלפחות שני שלבים מקצועיים – מתוכם אחד לפחות בניהול מקצועי. כלומר, על מנת להיות קואוצ'ר מומחה אתה חייב לנהל כמה קואוצ'רים לפניך (מה ששוב מאריך את סוגיית הניסיון ליותר מ-5 שנים).
3. מבחן התוצאה* – מומחה חייב לספק תוכנית עם מודל אמפירי, כלומר שניתן היה לבחון את התוצאות באופן מובהק על פי פרמטרים שנקבעו מראש. אפילו אם נלך לתחום אומנויות הלחימה, מומחה צריך להיות בעל יכולת מוכחת להתמודד עם יריבים מאומנויות אחרות ולגבור עליהם – סיפורים כמו "אצלנו מתאמנים רק בשביל להרוג, לא נוכל להילחם מולכם" פוסלים באופן מיידי את המומחיות הלחימתית. וכך בכל תחום.
4. תואר מתקדם בתחום העיסוק ובמגמה מחקרית – כן, אני יודע, זה קצת מבאס... אבל אם אדם לא יודע לבצע מחקרים אמפיריים או להבין איך לבדוק מחקרים אחרים, באופן מוחלט וברור הוא לא יכול להיות מומחה.
5. התעדכנות מתמדת בתחום העיסוק – מידע הוא דבר שמתפתח בקצב מסחרר; מי שלא מתעדכן תדיר לא יכול לשמור על מעמדו כמומחה. מומחיות היא ברת חלוף. ייתכן והמומחה לא מעודכן באופן מוחלט בתחום הייעוץ לו הוא נדרש, אבל הוא יכול להשלים את הידע תוך כדי עבודה.

* הסיבה לסעיף הזה עולה מתוך שאלה: ומה אם במהלך תהליך ההכשרה ה"מתמחה" שוגה בתחום העיסוק שלו? כלומר, הוא ממש לא טוב בתחום אבל צובר שנות ניסיון. הרי שזה לא מה שהופך אדם למומחה. כבר שמעתי את הסיפור על אדיסון (שגם היה חסר השכלה פורמלית – תכונה שמאפיינת יזמים טכנולוגיים גם היום) שעל מנת לייצר נורה, למעשה הוא היה מומחה לייצור מנורות שלא עובדות – הוא כשל בכאלף נורות שונות עד שהגיע לנוסחה הנכונה. אבל בכל זאת, אדיסון היה מומחה כי הצליח לייצר נורה ועוד כמה אלפי פטנטים נוספים (ועזבו את זה שהוא כנראה היה טרול פטנטים) – הוא היה מומחה לפיתוח טכנולוגי וחשמל, ונורה הייתה עוד אחת מההמצאות שלו.* 

 השכלה אקדמית היא חובה בגלל היכולת לראות בפרספקטיבה רחבה יותר. לעיתים מי שאין לו את ההשכלה המתאימה יכול לראות קשרים סיבתיים ברובד ראשוני, אבל אין לו את הידע לבחון את ההקשרים ברבדים עמוקים. כי פסוט אין לו מספיק ידע, זה בולט מאוד בתחומי הנפש. רמת הניתוח תהיה מאוד בסיסית ולמעשה כמעט כל מי שתפגשו הוא "חצי פסיכולוג".

*** בתחומים טכנולוגיים, בטח בתחומים עתירי ידע והשקעה כספית, האקדמיה לא רלוונטית להכשרה, כיוון שעסקים טכנולוגיים מקימים לרוב מעבדות ומתודולוגיות מחקר עצמיות, ולכן הם יכולים להיות מומחים.

בבואכם לבחור במומחה לצרכים העסקיים, הרפואיים או הנפשיים שלכם – תמיד תבררו את התשובות לחמשת השאלות הללו, ותראו כיצד מתבהרת לכם התמונה באופן מיידי בבחירה שלכם במומחה. וכמובן, לעולם אל תשכחו לשאול לקוחות קיימים ולברר מידע מקיף ומלא באינטרנט.